אחרי שלוש מערכות בחירות, נתניהו הוציא מגנץ ניצחון משולש - וואלה!

אחרי שלוש מערכות בחירות, נתניהו הוציא מגנץ ניצחון משולש - וואלה! חדשות

התרעות פיקוד העורף

]]>

זה היה אחד הימים המוטרפים אי פעם, שסיים את אחד השבועות המטורללים אי פעם, בתסריט שלא היה מבייש את טובי הכותבים בהוליווד. בבוקר, כחול לבן עוד הייתה בעיצומה של תכנית ההשתלטות על הכנסת, ונערכה ליישום צו בג"ץ שהורה לקיים הצבעה על תפקיד היו"ר החדש, ח"כ מאיר כהן. בערב, בני גנץ נבחר לתפקיד יו"ר הכנסת וכחול לבן כבר הפכה להיסטוריה.

בזמן ההצבעה, במליאת הכנסת נחזה מחזה סוריאליסטי: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאך לפני חודש הזהיר שהוא סכנה לישראל, הצביע בעד, מירי רגב, שלכלכה על יכולותיו בכל פורום אפשרי, נזכרה שהם בעצם שכנים - וכל בלוק הימין התייצב כדי לתמוך בבחירה של גנץ. מהצד השני, רוב השחקנים שרק לפני שבוע וחצי המליצו עליו לראשות הממשלה, נעדרו או הצביעו נגד. איך שגלגל מתהפך.

לקריאה נוספת בנושא

את התגובות למהלך של גנץ אפשר למפות בקלות לפי החלוקה הרווחת בימינו בין "כן ביבי" ל"רק לא ביבי". כמו רגב, כל צייצני הימין בלעו את מילות הרפש והקלס ששפכו עליו בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, ומיהרו להלל ולשבח את מנהיגותו ואומץ לבו. מהצד השני, מקלדות במרכז-שמאל זעקו אכזבה, כניעה, זחילה, והפרת ההבטחה לבוחר.

בין הקצוות הקולניים, השורה התחתונה של ההחלטה של גנץ היא שהפלונטר הפוליטי ששיתק את המדינה בדרך להיפרם. אמנם, לא כל פרטי ההסכם סגורים, ואצל נתניהו, כמו אצל נתניהו, אין לשלול על הסף עוד הפתעות. אבל אם לא, בימים הקרובים, לראשונה מזה כשנה ושלושה חודשים ובעיצומו של משבר הבריאות הגדול בתולדות המדינה, תוקם ממשלה יציבה בישראל. בראשה אמנם יעמוד נתניהו, אבל הוא לא יוכל לעשות בה כרצונו. חרדה אחת פחות תרחף בשמי נבואות הזעם על הקורונה.

התחזיות על עתידו של גנץ בפוליטיקה נעות בין אהוד ברק, ציפי לבני, שאול מופז, וההיסטוריה מבשרת שחורות כמעט לכל מנהיג מהמרכז-שמאל ששימש עלה תאנה לממשלות ימין של נתניהו. יש כבר ליין הימורים פעיל אם בעוד שנה וחצי הוא יזכה לממש את הרוטציה ולהתיישב בכיסא ראש הממשלה. רבים במערכת הפוליטית סבורים שהוא בכלל לא באמת רוצה. ברמה הפרקטית, כניסה לממשלה תחת נתניהו הייתה עבורו הבחירה הכי פחות גרועה מבין שלל אפשרויות גרועות.

במשך שלוש מערכות בחירות הוא ניסה להביס אותו, הגיע להישגים חסרי תקדים, אבל לא מספיק בשביל להחליף אותו. כחול לבן, שנוצרה כאלטרנטיבה שלטונית, לא הייתה מסוגלת להביא את השלטון. אופציית ממשלת המיעוט לא באמת הייתה קיימת, לאור ההתנגדות הנחרצת של הצמד האוזר-הנדל לתמיכה חיצונית של הרשימה המשותפת. הסקרים הפנימיים בכחול לבן ניבאו שגנץ צפוי לשלם מחיר רק על עצם קידום הרעיון, ושבסבב בחירות נוסף נתניהו וגוש הימין ישיגו את 61 המנדטים המיוחלים, ואילו הוא עצמו - יתרסק.

משחק ההאשמות על פירוק כחול לבן

כך שנותרו לגנץ שתי אפשרויות בלבד: בימים האחרונים, הוא ניסה לשכנע את שותפיו, יאיר לפיד ומשה יעלון, להצטרף איתו לממשלת חירום של חצי שנה ורק אחר כך לנהל משא ומתן משמעותי על תנאי ממשלת האחדות. לפיד ויעלון לא היו מוכנים לשמוע, וניסו לקדם רעיון חלופי של הענקת רשת ביטחון חיצונית של חצי שנה לממשלת נתניהו מהכנסת, שלאחריה יחודש המשא ומתן על הרכבת הממשלה, ועל זה בליכוד לא היו מוכנים לשמוע. גנץ האשים את לפיד שאמר "לא" לכל הצעה שהייתה על הפרק, לפיד הטיח בחזרה שהוא נכנע ללא קרב למכבש הלחצים, ומשחק ההאשמות על האחריות לפירוק כחול לבן נפתח. האמת מצויה בין שניהם.

רק שהזעם על גנץ חורג מגבולות הקוקפיט לעבר שלושת המפלגות האחרות שרק בשבוע שעבר המליצו עליו לראשות הממשלה, העבודה-מרצ, הרשימה המשותפת וישראל ביתנו, שותפיו לתכנית להשתלטות על הכנסת. הוא גם מתעצם לנוכח הטיימינג והאירועים הדרמטיים של השבוע החולף: דווקא בשבוע שבו נתניהו והליכוד צפצפו על הרוב בכנסת וקראו להפר החלטות בג"ץ, וחצי מדינה, זו שהצביעה לו ולאלו שהמליצו עליו, נכנסה לחרדה של ממש מהסכנה לדמוקרטיה - הוא הפר את הבטחת הבחירות המרכזית שלו ואת ההתחייבויות שלו לשותפיו, ובמילותיו של לפיד "נתן פרס למפירי החוק".

מתחילת השבוע גנץ עמד תחת מכבש לחצים כבד מאוד, שכלל את נתניהו, גבי אשכנזי, היועצים הקרובים ביותר שלו ורוב הח"כים בחוסן לישראל, שרצו ממשלת אחדות והזהירו אותו שבחירה של כהן לתפקיד יו"ר הכנסת תפגע אנושות בסיכוי להקים אותה. זאת, משום שהיא תקבע מצב כמעט תקדימי של יו"ר כנסת לעומתי מסיעות האופוזיציה שיכול לשתק לגמרי את עבודת הממשלה. בליכוד איימו שיפוצצו את המשא ומתן והסבירו שבמקרה כזה כבר עדיף לנתניהו להוביל לבחירות רביעיות, כדי לבלום את חבילת החקיקה המתגבשת שנועדה למנוע מנאשם בפלילים לכהן כראש הממשלה. לפיד ועפר שלח ניסו לשכנע שמדובר באקדח ריק מכדורים, שעדיף לו להגיע למו"מ מעמדה של כוח ולגרום לנתניהו לעשות עוד ויתורים למענו. אבל הלחץ של נתניהו, כמו גם המספרים ההולכים ומאמירים של נפגעי, מבודדי ומפוטרי הקורונה הכריעו את הכף.

אתמול בצהריים, הוא הודיע ללפיד בארבע עיניים שהוא מתכוון להגיש את עצמו כמועמד ליו"ר הכנסת, כדי להשאיר פתח למשא ומתן. הוא הציב את זה כעובדה מוגמרת, בתקווה שלפיד יסכים לחכות ולראות מה בכלל עולה בגורל המשא ומתן. זו הייתה שיחה קצרה, שבסיומה נפל הפור. עוד לפני שהספיק לזרוק את כחול לבן, כחול לבן זרקה אותו; בזריזות וביעילות, לפיד ויעלון שילבו ידיים והגישו בקשת התפצלות לוועדת הכנסת. מנין הח"כים של יש עתיד ותל"ם הופך אותם לרוב, עם זכות ראשונים על השם והמותג. בערב, גנץ צייץ "ישראל לפני הכל", בבחינת איבדנו את שם המפלגה, לפחות נשמור על הסלוגן. גם על המותג עוד צפוי להתחולל מאבק משפטי, ומסתמן שאלה הולכים להיות גירושים מכוערים.

"המדינה נמצאת בתקופת משבר לאומי, מהקשים ביותר שידענו. משבר קשה דורש הכרעות קשות", צייץ אתמול אשכנזי, שהיה הכוח המניע בקוקפיט ז"ל שדחף את גנץ לכיוון אחדות. "לא יכולנו בתקופה הזו לעמוד מנגד". לפי סקרים פנימיים של גנץ, שני שלישים ממצביעיו העדיפו כניסה לממשלת חירום על פני תמיכה בממשלה כזו מבחוץ, ורוב גורף יותר העדיף את האפשרות הזו על פני בחירות רביעיות, גם במחיר פירוק כחול לבן.

בחבילת התיקים שקיבלו מנתניהו יש תשורות מכובדות ומשמעותיות: תיק הביטחון, תיק המשפטים, ותיק התקשורת, כשעל שני התיקים האחרונים נתניהו התקשה מאוד לוותר, וזכות וטו על כל הנוגע למערכת המשפט. גנץ ואשכנזי מאמינים שבכך, הם שמו ידיים על ההגה, ויסייעו לשמור על שלטון החוק והדמוקרטיה מפני הליכודניקים תאבי הכוח. רק ימים יגידו אם בחלוף הזעם, הם יקבלו נקודות על האחריות והממלכתיות, או שיהפכו למושא ללעג כמו רבים מקודמיהם.

במשחק הפוליטי, אין ויכוח, נתניהו ניצח אותם בענק. למרות שהבחירות שוב הסתיימו בתיקו, שבו לאף אחד לא הייתה אפשרות להרכיב ממשלה, גנץ הרים דגל לבן והעניק לו ניצחון משולש: הוא הפר את ההבטחה לא לשבת איתו והעניק לו עוד שנה וחצי בשלטון, נכנס איתו מתחת לאלונקה כדי לחלוק באחריות למחדלי הקורונה שעוד עתידים לבוא, והדובדבן שבקצפת - הוא פירק את האלטרנטיבה השלטונית הכי רצינית שהייתה לליכוד בעשור האחרון.

הפחד הכי גדול בליכוד היה שכחול לבן תשמור על שלמותה ותגיע כמקשה אחת לממשלת חירום בה הם באמת היו חשים את מגבלות הכוח. כעת, עוד לפני שאפילו הוקמה הממשלה, גנץ וחבריו לחוסן לישראל תלויים רק בו, ועם 15-17 ח"כים, אין להם באמת כוח משמעותי אל מול 58 הח"כים המאוחדים של הבלוק. גם המשא ומתן לאחדות עוד לא סגור. אם ירצה, נתניהו יוכל לפוצץ את המגעים ולהשאיר אותו בידיים ריקות. הפער בין הצעירות הפוליטית של גנץ והפז"מ המהדהד למרחקים של התמרונים והקסמים של נתניהו ושליחו הנאמן יריב לוין כבר נתן את אותותיו בימים האחרונים. אפשר להמר בזהירות שהעקיצה הראשונה היא רק עניין של זמן.

ממליך המלכים הפך לעוד ראש מפלגה באופוזיציה

בשולי הדברים, גנץ העניק לנתניהו עוד נקודת בונוס: חיסול החלומות של אביגדור ליברמן. כל הסיבוב הפוליטי של השנה האחרונה, שנועד להביא להפלת נתניהו, הסתיים והתייתר אתמול והוריד אותו ממעמד ממליך המלכים לעוד ראש מפלגה באופוזיציה. ליברמן יכול להתנחם בכך שגנץ יכול להחליף אותו עכשיו בתור השחקן שגרר את המדינה לבחירות מיותרות. לפני ארבעה חודשים, בדצמבר האחרון, הייתה מונחת בפני גנץ הצעה הרבה יותר מפתה לרוטציה, שהייתה מביאה אותו כבר עכשיו לכיסא ראש הממשלה, ומחייבת את נתניהו לעזוב את בלפור ולהתפנות לניהול המשפט. משסירב - הפלונטר התגלגל לכדי בחירות שלישיות, שבהן נתניהו רק התחזק.

כעת, גנץ מעניק לו גושפנקה ציבורית ופוליטית משמעותית הרבה יותר, והוא ימשיך לכהן בראשות הממשלה גם כשייפתח המשפט, אם וכאשר זה יקרה, בסוף ימי הקורונה. כך, מי שנכנס לפוליטיקה כדי להחליף את נתניהו והיה אמור להיות המשיח של מחנה האנטי ביבי, עשוי להירשם בדברי הימים כמי שסייע לו לבצר את שלטונו. איך שגלגל מתהפך.