"הכנסת היא הריבון. הכנסת אינה 'להקת המעודדות של הממשלה'. עמדת יו"ר הכנסת, שלפיה בחירתו של יו"ר קבוע לכנסת תלויה במהלכים להקמת הממשלה, יש בה משום היפוך היוצרות". כך כתבה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, אתמול (ב') בפסק הדין שקבע כי על יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין, לכנס את המליאה בהקדם האפשרי לצורך בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23, ובכל אופן לא יאוחר ממחר.
פסק הדין ניתן פה אחד ובהרכב מורחב של חמישה שופטים, שכלל את חיות ואת השופטים חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן ויצחק עמית. פסק הדין ניתן לאחר שאדלשטיין הודיע מוקדם יותר לבג"ץ כי אין בכוונתו להעלות את נושא בחירת יו"ר קבוע על סדר יומה של הכנסת עד להתבהרות המצב הפוליטי.
"אי ציות עלול להביא אותנו למשבר חוקתי"
עוד כתבות בנושא
החלטת בג"ץ היא לא התערבות חסרת תקדים בעבודת הכנסת, אך התערבות כזו היא חריגה ביותר, שכן עד כה בית המשפט התערב בסדרי עבודתה של הכנסת רק במקרים נדירים.
פסק הדין הראשון של בג"ץ שעסק בהתערבות בסדרי העבודה של הכנסת ניתן ב-1981, בעקבות עתירה שהגיש ח"כ יוסי שריד, נגד החלטת מי שהיה יו"ר הכנסת מנחם סבידור, לדחות את מועד הצבעת האי אמון בממשלה מהבוקר לאחר הצהריים. העתירה אמנם נדחתה, אך השופט אהרן ברק קבע בפסק הדין שנתן אז, את אמות המידה להתערבותו בהליכים פנימיים בכנסת: ככל שהחלטת הכנסת פוגעת "במרקם החיים הפרלמנטריים, ומידת השפעתה של הפגיעה על עקרונות היסוד של המשטר החוקתי" תהיה קשה - כך בג"ץ ייטה להתערב בהחלטה.
לדברי פרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, פסק הדין שניתן שלשום הוא "אחד מפסקי הדין הדרמטיים בהיסטוריה שלנו. דרמטי מבחינת הנסיבות. אם לוקחים את מבחן שריד של התערבות בהליכים פנים פרלמנטריים, אדלשטיין לא ממש הותיר ברירה לבית המשפט, כי היתה כאן פגיעה קשה במרקם החיים הפרלמנטרי. למעשה, בית במשפט כופה כאן לקיים מרקם חיים פרלמנטרי".
לדבריו, "אם אדלשטיין יסרב לציית לפסק הדין, כפי שאמר לאחר הכרעת בג"ץ, אנו צפויים בפני התנגשות חזיתית שלא ראינו כמותה - ממש מלחמת רשויות ומשבר חוקתי חמור. נקווה שהפוליטיקאים ממפלגת הליכוד, שכבר הביעו את דעתם כי על אדלשטיין לציית אם יינתן צו נגדו - ואחרים שעדיין לא הביעו את דעתם - אכן יפעלו במטרה שיעשה כן".

מתערבים במשורה
בתגובה להחלטת בג"ץ אמרו אתמול בפורום קהלת, הדוגל בריסון משפטי, כי "תקנון הכנסת הפקיד בידי היו"ר את הסמכות לקבוע את עיתוי בחירת יו"ר חדש בתוך טווח זמנים לא גדול. בג"ץ חרג מסמכותו והשתלט על עבודת הכנסת ועל סדר יומה ברזולוציה של ימים ספורים לכאן ולכאן. בכך נקט מהלך המתערב בהליך הפוליטי לטובת אחד הצדדים, בתקופה הרגישה של משבר רפואי ומשא ומתן קואליציוני - כל זאת ללא כל בסיס בחוק ובניגוד לתקנון הכנסת. מתבקש לשאול: כאשר הכנסת או הממשלה חורגות מסמכותן (ואפילו כשלא), בג"ץ עוצר אותן - אבל מי עוצר את בג"ץ כשהם חורגים מסמכותם? מי ישמור על הפרדת הרשויות מפני הרשות השופטת?"
עם זאת, היסטוריית הפסיקה של בג"ץ מעלה כי בית המשפט מתערב באופן מדוד בעבודת הכנסת. הפעם הראשונה שבה בג"ץ הורה ליו"ר הכנסת להעלות לסדר היום במליאה הצבעה היתה ב-1991, אז קבע בית המשפט כי על יו"ר הכנסת דאז, ח"כ דב שילנסקי, להעלות להצבעה במליאה את התיקון לחוק יסוד: משק המדינה. עם זאת, פסק הדין ניתן לאחר ששלינסקי התחייב בפני בג"ץ להעלות את הצעת החוק להצבעה במליאה, ומאחר ששלינסקי לא עשה כך - בג"ץ התערב.

פסק דין נוסף שעסק בחובתו של יו"ר הכנסת להעלות לדיון במליאה הצעות חוק ניתן ב-1985. בג"ץ קבע אז כי על יו"ר הכנסת דאז, ח"כ שלמה הלל, מוטלת חובה להעלות לדיון במליאה שתי הצעות חוק גזעניות של ח"כ מאיר כהנא ממפלגת כך. כותרתן של הצעות החוק הגזעניות היתה "חוק האזרחות הישראלית וחילופי אוכלוסין יהודים וערבים". הצעת החוק השנייה עסקה במניעת ההתבוללות בין יהודים ללא־יהודים.
חרף התוכן הגזעני של הצעות החוק, השופט ברק קבע כי מוטלת חובה על יו"ר הכנסת להעלות לדיון במליאה את שתי הצעות החוק של כהנא. זאת, משום שמניעה מחבר כנסת לחוקק מהווה "פגיעה עמוקה במרקם החיים הפרלמנטריים... ופגיעה מהותית ביסודות המבנה של המשטר הדמוקרטי".
יו"ר הכנסת הלל לא היה מוכן לקבל את פסק הדין, אך בעקבותיו שונה תקנון הכנסת - והוכנס בו סעיף שקיים עד היום, שלפיו יו"ר הכנסת והסגנים לא יאשרו הצעת חוק גזענית במהותה או שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. ואכן עתירה נוספת של כהנא לבג"ץ בעקבות מניעת העלאת הצעות חוק מטעמו להצבעה לאחר הכנסת הסעיף לתקנון הכנסת נדחתה על ידי בג"ץ.
לדברי רוזנאי, אף "שבג"ץ חייב את יו"ר הכנסת להניח על שולחן הכנסת את הצעות החוק של כהנא - דוגמה למקרה של התערבות בג"ץ בהחלטות הכנסת - התערבות בהליכים פנים פרלמנטריים היא חריגה מאוד".
2020-03-24 11:42:41Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiJ2h0dHBzOi8vd3d3LnRoZW1hcmtlci5jb20vbGF3LzEuODcwNTM0NtIBK2h0dHBzOi8vd3d3LnRoZW1hcmtlci5jb20vYW1wL2xhdy8xLjg3MDUzNDY?oc=5
קרא עוד >>>>
Bagikan Berita Ini
0 Response to "פסק הדין ההיסטורי של בג"ץ מצטרף לפעמים הספורות שבהן התערב בעבודת הכנסת - TheMarker"
Post a Comment